• hp-cat-words
מילים

הנקודה שבה האמנות מתחברת אל האדם | חדוה | 5 בדצמבר 2011

זוכרים את מדור המילים שלנו? זה המקום למחשבות והגיגים שנוגעים לעיצוב (בעקיפין או במישרין). אם החמצתם את הפוסט הקודם, כדאי לכם לחזור ולקרוא אותו: האם אפשר לעצב אושר?

את הפוסט הקודם פתחתי בהרהור על ציפיות. גם כאשר החלטתי לקנות את הספר An Object of Beauty מאת סטיב מרטין (כן, השחקן) לא היו לי ציפיות רבות, אם כי שמעתי על כשרון הכתיבה שלו. הספר היה במבצע, היה חסר לי חומר קריאה והתקציר היה נשמע מעניין מספיק: הספר מלווה את לייסי ייגר, גלריסטית צעירה, בשנים הקריטיות של הקריירה שלה, החופפות בדיוק את בועת האמנות של תחילת העשור הקודם. כשתפסתי לבסוף את הספר, לא תיארתי לעצמי שאשקע בעולם שלו ושל המספר, חברה מבקר האמנות של לייסי, דניאל פרנקס. אבל כמו שאתם בוודאי מנחשים, זה בדיוק מה שקרה. ספרו של מרטין, הוא בראש ובראשונה רומן התבגרות כתוב ברגישות – ויזואלית, סנטימנטלית וניואנסית.

עבודה של סיי טוומבלי בסלון שעיצב דייויד נטו

הסלון בעיצובו של דייויד נטו שגרם לי לגלות לראשונה את סיי טוומבלי |צילום: ויליאם ולדרון

מה זה קשור לכאן? הספר, שליווה אותי ימים ושבועות לאחר שסיימתי לקרוא אותו, גרם לי להרהר בקשר בין אמנות לעיצוב ובין אמנות- לביני. מעולם לא למדתי על אמנות, ומעבר לכמה ערכים באנציקלופדיה או פיסות מידע שליקטתי באינטרנט (או הרומן של ברברה קינגסלובר על פרידה קאלו ודייגו ריברה, שגם הוא מומלץ), גם לא קראתי עליה הרבה. אני לא גאה בכך; למעשה, תולדות האמנות הוא אחד המקצועות הראשונים ברשימה המנטלית שלי "סיבות לחזור ללימודים", אבל ידענית גדולה – אני לא. בעבר, יכולתי להתפעל מהכישרון שמאחורי יצירות וציורים (ידועים או שלא), אבל להתחבר רגשית ליצירה — זה הגיע דווקא בעקבות אהבתי לעיצוב.


עולם העיצוב והאמנות שזורים זה בזה בקשר (או פלונטר) שכמעט אי אפשר לפרום. עיצוב, בהגדרה, הוא "אמנות שימושית", והחלק השימושי שלו חשוב לא פחות ולפעמים יותר מהחלק האמנותי שלו. יצירות אמנות ואייקונות עיצוב מוצגים זה לצד זה לא רק בבתים או במוסדות אלא גם במוזיאונים ולפעמים הקו ממש מיטשטש. אבל המגזינים שהראו אמנות כפי שהיא חיה בבתים אמיתיים (גם אם לא תמיד נגישים) הם אלו שעוררו בי חיבור רגשי ליצירות. בעיקר לעבודות של פרנץ קליין וסיי טוומבלי, עד כדי כך שכשראיתי את "בית לחם" של פרנץ קליין במוזיאון ישראל לא מזמן הרגשתי תחושה של התרוממות רוח.

פרנץ קליין בית לחם

בית לחם מאת פרנץ קליין |@ מוזיאון ישראל, ירושלים

כן, אני יודעת שלחלקכם זה אולי נשמע מגוחך. אני ממש לא מתיימרת להבין את קליין או את טוומבלי, אבל אני גם לא מתכוונת להתווכח עם התחושות שלי, וכשקראתי את An Object Of Beauty הרגשתי שזה בסדר, שלא חייבים להבין כדי להתחבר ושאמנות היא בראש ובראשונה רגש. לכן שמחתי כל כך לפגוש את דבי לוזיה מגלריית שטרן בערב האחרון של שבוע הבלוגרים של קינטיס. מסתבר שדבי – שהיא מקסימה אמיתית – לא רק קראה את הספר, אלא גם כתבה (הרבה לפני שיצא לאור) פוסט בבלוג שלה על התקופה שעליה מספר מרטין. היא גם ידעה לומר לי שמרטין הוא אספן אמנות ידוע מזה שנים (בראיון הזה הוא אומר שהוא נכנס לעולם האמנות כבר בגיל 20) והיתה לנו שיחה מרתקת על הספר ועל האמנים האהובים עליי (מסתבר שרוב האנשים לא ממהרים להתחבר אליהם) ועל הרווח שבין אמנות לעיצוב. שיחה שאני בהחלט מקווה שנמשיך מתישהו בקרוב. בכל אופן, רציתי לגעת גם בטשטוש הגבולות בין האמנות לעיצוב – כסא יכול להיות פסל (וכסאות הם יצורים פיסוליים להפליא) או מיצג, אבל כשחברת עיצוב כמו MOOOI יוצרת מיצג רהיטים — האם זה עיצוב או אמנות?

Sjoerd Vroonland Extension Chair Installation from Moooi on Vimeo.

וכשמעצבת כמו קלי וורסטלר שואבת השראה מעולם האמנות כדי ליצור חיפוי קיר לחדר המדרגות שלה – עיצוב או אמנות? והצילום שלה ושל הבנים שלה על רקע אותו גרם מדרגות ואותו קיר – עיצוב או אמנות? ואם כבר מדברים על קירות, חברה טובה שלי, ניקול כהן, שהיא בראש ובראשונה אמנית אבל לפעמים עוסקת בעיצוב פנים התבקשה על ידי רווק ניו יורקי לעצב את דירת הרווקים שלו וציירה עבורו את אחד הציורים האבסטרקטיים שהיא כל כך מזוהה עימם. על הקירות של הכניסה לדירה שלו. מה דעתכם?

 kelly wearstler staircase

חיפוי קיר עבודת יד בביתה של קלי וורסטלר |צילום: פרנסואה הלארד, Vogue

אין לי תשובות לשאלות האלה, ולא הייתי מעזה להתיימר לענות עליהן (וזה עוד לפני שנגעתי בזרמים התת-קרקעיים של עוינות בין שני המחנות), אבל אולי לכם יהיו? איך אתם מרגישים בקשר לחיבור בין אמנות לעיצוב ובין אמנות אלינו, כבני אדם שלאו דווקא מבינים בה? הגיבו וספרו לי.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

יש 5 תגובות לפוסט

  1. היי חדווה יקירתי,
    את מעלה כאן שאלה מאוד מעניינת, ככול שאני חושבת על זה וכחובבת אומנות ועיצוב כאחד אני נוטה להאמין שעבודה בעיצוב מחייבת חיבור לאומנות כי משם הכול מתחיל ולהפך כי גם באומנות קיימת שאלה של איך ליצור ו״לעצב״ את היצירה. אני מאוד מסכימה איתך שלפעמים מספיק שהרגש מוביל בין אם זה אומנות ובין אם זה עיצוב כי בסופו של דבר זה מה שחשוב!

    • מאת חדוה:

      אהבתי את החשיבה שלך, תפארת! אם כי יש לי חברים מעצבים שאין להם סבלנות לאמנות כי היא פחות מדי מעשית לטעמם.

  2. מאז שאני זוכרת את עצמי התרגשתי מאוד מ: מוזיקה, אומנות פלסטית (ציורים, צילומים, פסלים) ספרים ונוף. כיום – כל הרגשות האלו יחד מבחינתי, יכולים לבוא כולם לידי ביטוי בעיצוב של מקום מגורים! כל דבר אומנותי שאדם קלט ואהב במשך השנים – יכול לבוא לידי ביטוי בעיצוב הדירה/הבית שלו, או עבור אחרים, כיצירה אחת גדולה ומרגשת!!!

  3. […] לחלוק כאן את האהובות עליי מבין התמונות שמחכות למסגור. מעולם לא התיימרתי להיות מבינה גדולה באמנות, ולכן אני פשוט קונה את היצירות שמדברות אליי ועומדות […]