על השולחן: ראיון עם המעצב ויטו סלמה

אנשים

על השולחן: ראיון עם המעצב ויטו סלמה | חדוה | 17 בינואר 2012

כשקיבלתי למייל לפני כמה חודשים תמונות של השולחן GEO של ויטו סלמה, לא היה ברור לי בדיוק מה זה – השולחן היה מצולם מכל מיני זוויות כדי שאוכל לראות את העיצוב הגיאומטרי מכל הצדדים – אבל נשימתי נעתקה והיה לי ברור שאכתוב עליו, מה שזה לא יהיה. ביקשתי עוד תמונות של רהיטים שעיצב סלמה, שגדל להורים שבבעלותם מפעל לרהיטים מסורתיים בעבודת יד בפיליפינים ומשתמש בשאריות העץ שלהם עבור עבודותיו, והתאהבתי. הרהיטים של סלמה שופעים תחכום מודרני ומחשבה גיאומטרית ועם זאת, יש בהם נשמה, מה שלפעמים חסר כל כך בעיצוב מודרני. לכן, כששמעתי שסלמה יגיע לארץ כדי להשיק את קולקציית הרהיטים החדשה שלו בקנה'קש, קפצתי על ההזדמנות לראיין אותו, וגיליתי שמאחורי הרהיטים היפהפיים והמדוייקים עומד מעצב צעיר, שופע חוש הומור והבנה מעמיקה בחומרים שהוא עוסק בהם.

ויטו סלמה

Rooms and Words: בדרך כלל אנחנו רואים רהיטים כמו שלך כשהם מיוצרים ממתכות, לא מעץ. מה גרם לך לבחור בחומרים טבעיים?

ויטו סלמה: גדלתי בשנות ה-80, ומפעל הרהיטים של ההורים שלי היה מגרש המשחקים שלי. במפעל של ההורים שלי מייצרים רהיטים מאוד מסורתיים, והכל בעבודת יד וצריך להיות מושלם. לדוגמה, אם שתי הידיות של הכסא אינן תואמות, צריך לזרוק הכל ולהתחיל מחדש – וכך נוצרו בעצם המון שאריות שיכולתי לשחק איתן וליצור מהן. ההשראה שלי תמיד מגיעה קודם כל מהחומר. אני לא מכין סקיצה ולפיה מנסה לעשות מניפולציה על העץ או על הקש, אלא לומד את החומר והולך לאן שהוא מכוון אותי.

RW: מה מושך אותך לעיסוק בגיאומטריה?

ויטו סלמה: אני מאוד אוהב מתמטיקה, והייתי חנון אדיר עד שהגעתי לגיל שבו נאלצתי להסתיר את זה [צוחק]. כשאני מעצב רהיט גיאומטרי, החנון שבי פורץ החוצה ונהנה מכל החישובים שנדרשים. בסך הכל, כל העולם מורכב ממתמטיקה. כתב היד שלך, הנטייה של העט שלך, הסלסול של האותיות – גם זו מתמטיקה, ואני נהנה לראות את זה ולתרגם את זה לרהיטים.

ספת חוץ ושולחן של ויטו סלמה |תמונות באדיבות קנה'קש

RW: מה הם מקורות ההשראה שלך?

ויטו סלמה: בראש ובראשונה – החומרים עצמם. עץ, קש, כל חומר טבעי. אני נהנה ללמוד אותם וליצור מהם. לאמנות string art [אמנות בחוטים צבעוניים הנמתחים מנקודה לנקודה על מנת ליצור יחד אמנות אבסטרקטית ולעיתים קרובות גיאומטרית, ח.ק.] יש השפעה מאוד גדולה וחשובה על העיצוב שלי. אני שואב השראה גם מהרהיטים המסורתיים ואפילו מאלה שהוריי מייצרים. למשל, הקולקציה הזו [מצביע על ריהוט חוץ, ח.ק.] עוצבה בעקבות כסא הטווס הידוע, שפעם היה אפשר לראות בכל בית ומרפסת במקומות שטופי שמש, ושהיה פופולרי במיוחד בשנות השבעים עד שלאחרונה נעלם. המקור של הכסא הוא בכלל בפיליפינים, והוא יוצר על ידי דורות של בעלי מלאכה מאותה משפחה עד שלאחרונה ההתעניינות בו נפסקה ובני המשפחה הנוכחיים נאלצו לחפש מקורות הכנסה שונים. למדתי מהם את המבנה של אותו כסא, ואז עיצבתי בהשראתו את הקולקצייה, ואז נתתי להם לייצר אותה בעבודת יד.

RW: המסורת של רהיטים ועבודת יד בפיליפינים היא עמוקה ורחבה, וכוללת גם את המשפחה שלך. איך התחלת לעסוק בעיצוב רהיטים ואיך הגיבה המשפחה והסביבה?

ויטו סלמה: אין סיכוי שהייתי מצליח להגיע לכאן בלי המשפחה שלי. מעבר לעובדה שכל ההתעניינות שלי בנושא הגיעה מכך שגדלתי במפעל רהיטים, המשפחה שלי אפשרה לי בעצם לגדול ולהתפתח, להשתמש בחומרים שלהם ואפילו בחלל התצוגה. גדלתי בתערוכות הרהיטים והעיצוב שאליהן הלכו הוריי כדי לשווק את מרכולתם, וכשהיו לי כמה מוצרים פשוט הצטרפתי והצגתי בתערוכה – זו היתה הזדמנות אדירה. עד לא מזמן גם הצגתי את הרהיטים שלי באותו חלל תצוגה עם הרהיטים המסורתיים.

RW: זה לא היה קצת מוזר? בכל אופן, הם כל כך שונים…

ויטו סלמה: זה אכן נראה קצת לא קשור ולכן העברנו את הרהיטים לאחרונה למקום סמוך אך נפרד.

RW: והמשפחה שלך מבינה את נקודת המבט העיצובית שלך?

ויטו סלמה: ממש לא [מתגלגל מצחוק, ח.ק.]. אבל בכל זאת הם תמיד תמכו בי והאמינו בי. אני ממש בר מזל שיש לי אותם.

ספת חוץ שעוצבה משילוב של 3 חומרים | תמונות באדיבות קנה'קש

RW: אתה עומד לעבוד אצל האחים קמפנה! זה ממש מרגש, הם אגדיים. מה דעתך על מצב העיצוב בעולם כרגע ואצל מי היית רוצה לעבוד אם לא אצלם?

ויטו סלמה: כן, זה ממש מרגש. הם פשוט אדירים. האמת היא שבחודשים האחרונים עבדתי באיטליה אצל המעצבת רפאלה מנג'יארוטי וזו היתה חוויה, וגם למדתי באיטליה. אני פחות מתחבר להלך הרוח העיצובי כיום במילאנו, שלפיו יש לעצב הכל מנקודת מבט אירונית ובהפוך על הפוך. אני מעצב מהבטן, מהנשמה, ולכן הרבה יותר התחברתי לפילוסופיה ולעבודה של האחים קמפנה, שניכר עליה שהיא עשויה מתוך אהבה עצומה. אני בהחלט כבר לא יכול לחכות לעבוד אצלם וללמוד מהם. יש כמה מעצבים שאני מאוד מעריך ואפילו הערצתי עד שהם התחילו לעצב עבור יותר מדי חברות ולאבד את המגע האישי עם הרהיטים שלהם. למעשה, מהבחינה הזו אני חושב שיש משהו חיובי במשבר הכלכלי של השנים האחרונות – אנשים חוזרים לחשוב בממד הקטן והאישי ולעצב רק מה שממש בוער להם במקום להתפשט ולהתרחב ללא חשבון.

פרגוד וכורסה של ויטו סלמה | תמונות באדיבות קנה'קש

RW: כעת כשאתה עובד אצל מעצבים אחרים ובארץ אחרת, מה יעלה בגורל קו הרהיטים שלך?

ויטו סלמה: אני פשוט קם מוקדם יותר בבוקר כדי להספיק ולעצב גם לעצמי. מה לא עושים בשביל אהבה.

לאחר הראיון, סיירנו יחד ברחבי החנות המקסימה. ויטו ליטף ותיאר כל רהיט שלו כאילו היה בשר מבשרו וגם הדגים וסיפר לי על כל פרט קטן בייצור, על מעוטי האמונה שלא האמינו, למשל, שרהיט מעץ מכופף יוכל לעמוד ללא תומכות ממתכת עד שהוא הראה להם שבעזרת עיצוב נכון ומדוקדק זה דווקא אפשרי, על ההשראה שמאחורי כל פריט ועוד. היה מרענן לראות מעצב שניכר כמה שפשוט אכפת לו ממה שהוא עושה ושכל אדם שמתחבר לעיצוב שלו גורם לו להרגיש כמו אב גאה ומאושר.

את הרהיטים של ויטו סלמה (כולל רהיטי פנים וחוץ, פרגודים ואפילו גופי תאורה) אפשר להשיג בקנה'קש במתחם הממגורות (ליד הדיזיין סנטר) ברח' הלח"י 24 בבני ברק. כדאי לכם לקפוץ לביקור בכל מקרה, כי הארכיטקטורה והאווירה במקום פשוט מדהימות.