אמא של פיראט – מחשבות על אמהות וימי הולדת | | 30 באוקטובר 2012
בוקר טוב. מה שלומכם היום? הפוסט הזה יהיה קצת שונה מהפוסטים הרגילים שלי, כי הבוקר הזה אני אמא לילד בן שש, ואני מאוד מתרגשת. מתרגשת? רק לכתוב את המשפט הזה "הבוקר אני אמא לילד בן שש" גרם לי להיחנק מדמעות. מכירים את האנשים האלה, שלא סובלים ימי הולדת? אני מבינה אותם מאוד, כי כל יום הולדת מציף אותי ברגשות, אבל אני בנאדם של ימי הולדת, וכזה הוא גם הבן שלי. כבר כמה שבועות שאנחנו אוספים ברחבי הרשת הורדות מגניבות למסיבת פיראטים, דנים ביתרונות היחסיים של ג'ק לעומת פיטר פן ומתלבטים אם להכין את תיבות האוצר בעצמנו או לתת לילדים להכין אותן בעצמם בתור הפעילות במסיבה (*מבטיחה קישורים לכל ההורדות החינמיות בסוף הפוסט). וזה מרגש אותי, כי המשמעות של כל זה היא שיש לי ילד גדול, כזה שכבר קורא את פיטר פן המקורי ולא זה של דיסני, כזה שאפשר לנהל איתו משא ומתן על מה שיהיה ולא יהיה במסיבה (בלי גולגלות וחרבות), כזה שיש לו מגוון רחב של דעות משל עצמו והוא מבטא אותן בלהט, מביא הוכחות ופורש טענות. הילד שלי בן שש.
Pirate Ship Cupcakes © 2010 Cameron Blazer // Cottage Industrialist
חנוך נולד כשהייתי כמעט בת עשרים ואחת. אבא שלו ואני חיכינו לו זמן רב. לאנשים קשה להבין את זה – אבל ככה זה היה. הילדון שלי, שעולם של קסם חי בראשו (וזה עוד לפני שדיברנו על מה שפועם בקרבו) פתח בנו כל כך הרבה דלתות. דלתות שעזרו לנו להבין את העולם – ואת עצמנו – טוב יותר. החדר הראשון שעיצבנו בדירה שלנו (שעדיין לא מעוצבת לגמרי) היה של חנוך. ההבעה על פניו כשראה את הצבעי הופך במברשת את ארבעת הקירות האחה לחדר שלו היא התגלמות הקסם החמקמק הזה של העיצוב. אני יודעת שאני חוזרת הרבה על המילה "קסם" היום, אבל תבינו – זו אחת מהמילים הבודדות האלה, שתופסות את המהות של הבן שלי. קסם בן שש, שמתייחס לכל דבר ברצינות, אבל יודע לאלתר שטוזים הכי טוב בעולם, שמתעקש לקרוא בעצמו (הכל- מרשימות מילים סתמיות לתרגול הקריאה, תוויות קטשופ ושלטים ועד ספרי רואלד דאל, המומינים ופרשת השבוע), שמחווה את דעתו על החדרים במגזיני העיצוב ("הכיסא הזה לא נראה שייך לכאן"), שכל דבר בעיניו הוא הרפתקה מסעירה. ההרפתקה המסעירה שלי.
ילד, אני מאחלת לך שהים ישתרע לפניך, רחב ושקט, שתמיד תבחר את הנתיב בו תשוט ספינתך ותדע איפה להטיל עוגן, ושההרפתקאות שיפגשו אותך בדרכך יהיו כאלה שמהן תצמח חזק יותר, חכם יותר, רגיש יותר, אתה יותר – וללא פגע. ולגבי האוצר? אל תדאג, אני כבר מצאתי אותו, או שהוא מצא אותי.
*אני משתדלת לא להעלות לכאן תמונות של הבן שלי, אבל הנה רשימה של מקורות מצוינים למי שרוצה להכין מסיבת פיראטים משל עצמו. אתם מוזמנים גם לעקוב אחרי באינסטגרם (שם המשתמש שלי שם הוא @roomsandwords) כדי לראות איך יצא:
- דגלונים, קישוטים לקאפקייקס, שפמים, רטיות וכובעי פיראט בבלוג המצוין the cottageindustrialist
- תיבות אוצר לגזירה והדבקה אפשר למצוא כאן וכאן
- בהילולה יש פינייאטה משגעת בצורת תיבת אוצר (שלא קניתי, בין השאר בגלל המחיר) – אם אתם אמיצים, נסו להכין פיניאטות לפי ההדרכות של Oh Happy Day
- השראה: שרון רוגל ערכה מסיבת פיראטים יפהפייה לבת שלה
איזה פוסט מרגש!!
מזל טוב לחנוך!! ובעיקר מזל טוב לאמא של הילד בן השש!!
יקירתי, מאחלת לכם עוד אין ספור ימי הולדת מושקעים ושמחים כמו אלו!
:)
ענבל מתוקה, תודה!
מקסים ומושקע ומרגש כל כך. מזל טוב לכולכם והלוואי והקסם ימשיך אתו גם לעולם המבוגרים.
תודה, תמר, ואמן!
מזל טוב לחנוך וחדווה. אכן הם מלמדים אותנו על קסמי החיים.אני בגיל של ילדי שלפעמים אני רוצה לדעת מה הקסם שיעלים אותם לכמה דקות (צוחקת, כן). הרבה אושר וחדוות היצירה לך חדוו'ש.
מוכר גם מוכר, אני מניחה שלכולנו יש רגעים כאלה ;-)
לראות את הזרעון הזה של הקסם שיצא מאיתנו, נובט בתוך מישהו, שהוא אדם קטן בפני עצמו, ולומר לעצמנו "זה אני? לא! זה מישהו אחר, גם אני, וגם לא אני, עצמאי לגמרי, אבל או-הו כמה ממני מבצבץ כאן…"
מאחלת לך שתמצאי הרבה קסם באימהות!
בדיוק.
המון המון מזל-טוב לחנוך ולאמא הגאה והמשקיענית! גם אני מתרגשת מאוד בבוקרו של יום ההולדת של כל אחד מילדי (אבל בסוד אספר שיום ההולדת של הבכור הכי מרגש בכל שנה מחדש… כנראה עקב כל החוויה שתמיד מחזירה אותי לרגע בו חיי השתנו לבלי היכר בעצם היותי אמא בפעם הראשונה).
תודה רבה על הפירגון והשיתוף, את הפנייאטה הכנתי לבד – FYI :)
בדיוק מה שאמרת! תודה על האיחולים וההשראה:)
אולי תכתבי פוסט How To על הפניאטה? אני אשמח לקרוא פוסט כזה, ואני בטוחה שאני לא היחידה…
מבטיחה להשתדל בקרוב!
תארת את חווית האמהות כה קסומה :)
המשפט הזה ממצה את הכל: "יש לי ילד גדול, כזה שכבר קורא את פיטר פן המקורי ולא זה של דיסני".
פשוט מרגש :)
תודה, ליטל! המעבר לספרים "אמיתיים" הוא אחד הדברים שהכי ריגשו אותי השנה וגרמו לי לקלוט שיש לי כבר ילד גדול
מזל טוב לכם, מי ייתן שהקסם לא יפוג לעולם..
תודה רבה, איריס. אמן!
כל כך מרגש, שש זה בהחלט גיל בעל משמעות מיחודת.. את צודקת בהכל, הילדים הם קסם שאי אפשר לתאר! מזל טוב לכם :)
תודה רבה רבה, אפרת! אגב, הכנתי את עלי המנגולד הממולאים שלך בחג והם היו מעולים.
אויש…נחנקתי מהתרגשות. ניסחת כ"כ יפה את הפלא הזה, היצירה החשובה והגדולה מכולן. המון המון מזל טוב! מאחלת לכם עוד ועוד אהבה, שמחה ובריאות :)
תודה, איילת :)
מרגש !
מזל טוב
כמה מקסים, המון המון מזל טוב!! אני גם הכנתי לליריי יומולדת פיראטים כשהיה בן שש. את מוזמנת להציץ אצלי בבלוג :)
http://ililziv.blogspot.co.il/2011/07/6.html
איזה פוסט נהדר ואמיתי, באמת ילד בן 6 זה איש קטן שאפשר להתייעץ איתו ולנהל המון שיחות מקסימות ברומו של עולם (למשל על יום ההולדת שלו), כל כך היטבת לתאר את זה, התרגשתי.
את מקסימה! אין על השיחות הפילוסופיות העמוקות האלה…
[…] לכבוד עליית Rooms and Words במתחם התחנה, המקום האהוב על הבן שלי בתל אביב (וייתכן שבעולם […]
[…] הזה מתפרסם באישון ליל כי כמו רוב ילדי ישראל, גם הבן שלי בחופשה. ומה זה אומר, בן בחופשה? זה אומר אמא שצריכה לענות […]
[…] לי שאני חייבת להכניס את המובייל המקסים הזה של עמנואלה. פעם פיראט, תמיד פיראט… 6. טוב, אני לא באמת צריכה להסביר למה בחרתי בקרש […]
[…] לי לראות משהו חדש. כבר כשנכנסתי לחנות, התלהבתי מתיבה שהבן שלי, אילו היה שם, היה קורא לה "תיבת אוצר". אבל אחרי […]