שיעור עיצוב: בטיק ובדים אפריקאיים | | 28 ביולי 2013
אם אתם קוראים ותיקים של הבלוג אתם בוודאי כבר מכירים את האהבה שלי לטקסטיל, וגם על האהבה שלי להדפסים ולפטרנים מיוחדים אין צורך להכביר במילים. אם כך, אתם בוודאי יכולים לתאר כמה שמחתי כשנקרתה בדרכי ההזדמנות לצלול לתוך ההיסטוריה של בדי הבטיק האפריקאיים בעקבות תערוכה שמציגה כעת במגדלי ארלוב בשדרות רוטשילד שבתל אביב. כן, שמעתם נכון. כל הפרטים בהמשך הפוסט.
קיר ועליו בדי בטיק מתוחים כקנבס. מקדימה: אריג בטיק מלכותי עשוי משי
"באפריקה אריגים זה דבר הרבה יותר חשוב ומשמעותי מאשר הכתר לראשו של המלך וממה הוא עשוי"
הציטוט הזה לקוח מהראיון שלי עם עידית טולידאנו, אוצרת התערוכה שעומדת בראש הגלריה ללימודי אפריקה, שפתחה לי צוהר לסוג הטקסטיל המופלא הזה, ואני מקווה שגם לכם. למרות שעידית סיפקה לי כתובת ומספר קומה וגם דיברה איתי בטלפון עד שהגעתי (חסרת חוש כיוון אנוכי) היה לי קשה להאמין שהגעתי למקום הנכון. עצמו את העיניים ותארו לעצמכם איך נראה מקום שנקרא "הגלריה ללימודי אפריקה". יופי, עכשיו פקחו אותן. מדובר במשרד לכל דבר – מרווח, לבן, יפה – אבל משרד. אז מה למקום כזה ולגלריה?
"איש העסקים שהקים את החברה רצה להיות מוקף באמנות, והאדריכל אמר לו – למה שלא תעבוד פשוט בתוך גלריה? מאחר שהחברה קשורה לאפריקה, זו היתה הבחירה הטבעית."
מאז אוצרת טולידאנו את התערוכות במקום ונהנית לראות את ערב הרב של המבקרים, הבלתי אופייניים לקהל של תערוכות אחרות, שמתקיימות במוזיאונים ובגלריות. דבר אחד שטולידאנו זיהתה הוא ההבדל בין הדורות והיחס שלהם לאפריקה. "לאנשים בני 60-70 יש יותר הבנה של אפריקה," היא אומרת. "עבור הדור הנוכחי זה חור שחור. עם קום המדינה היו הרבה קשרים בין אפריקה לישראל וכשהציפיות לתמיכה מאפריקה הוכזבו, זה התבטא ביחס שלנו ליבשת – וחבל, כי יש בה עושר תרבותי עצום."
כריות מבדי בטיק בתערוכה
"בתערוכה הזו החלטתי שהגיע הזמן לשבור את המונוכרומיות המשרדית. ומה הכי צבעוני באפריקה? הבטיקים."
אבל בדי הבטיק, שכל כך מזוהים עם אפריקה, בכלל לא נולדו ביבשת הזו. וכך עידית סוגרת לי פינה של בלבול ותהייה על מקורות הטקסטיל הזה. "הבטיקים שהם כל כך אפריקאים בעינינו וגם בעיני האפריקאים, במקור הם בכלל מאינדונזיה. באינדונזיה יש מסורת של אלפי שנים של אריגת בטיק ומקור המילה בכלל מיוונית. במאה ה-19 ההולנדים, שהיו הקולניאליסטים של האזור, ניסו לשבור את המסורת ולייצר בטיקים במכונות בהארלם שבהולנד. האינדונזים לא קנו את זה, כי הם עלו על הדפקטים והאי-דיוקים בהדפסה. להולנדים נשארו הרבה מאוד סטוקים והם החליטו לנסות ולשווק את זה לחוף הזהב, שאליו היה להם קשר חזק. סחר חליפין בבדים היה מאוד נפוץ מהמאה ה-16, ובתמורה לכותנה ולמשי סחרו בעבדים ובזהב. אבל כשהביאו את הבדים, האפריקאים מאוד התלהבו."
תהליך ההדפסה של הבטיק האפריקאי בחברת Vlisco בהולנד, וגלילי הבטיק המוכנים
ההולנדים לא סיימו את תפקידם בהבאת בשורת הבטיק לאפריקה. עד היום, מסתבר, בדי הבטיק האיכותיים והמבוקשים ביותר הם מתוצרת הולנד ואלה כבר קיבלו את האופי האפריקאי המוכר. מה שהוביל לכך שהם מכונים בין השאר: בטיק אפריקאי, הדפסי שעווה אפריקאיים (על שם טכניקת ההדפסה), הדפסים אפריקאיים וגם בדי שעווה הולנדיים, על שם המקור.
"ההולנדים היו בקשר עם השוק ונענו לביקוש מהשטח," מרחיבה טולידאנו. "וההדפסים באמת חזרו על עצמם. מההדפסים האלה צמחה גם תרבות אריגה מקומית. טכניקת האריגה היתה קיימת עוד לפני כן, אבל הצבעים והדוגמאות הושפעו מן הבדים המודפסים שהובאו מאירופה."
עבודות של האמנית והסטייליסטית Irene Graewe המשלבות בטיק אפריקאי
מה מייחד בעצם את טכניקת האריגה הזו?
"מה שמיוחד בה הוא שמדובר בנול אורכי ולא רוחבי ושיש בו מספר רב (6 או 7) חוטי שתי בניגוד לרגיל. כדי לתפעל אותו דרוש ידע מאוד ספציפי והתפקיד ניתן באופן מסורתי לגברים שעשו סביבו ריטואל שלם כולל היטהרות."
מימין: בדי בטיק מסורתיים של Kampala Flair. משמאל: חברת האופנה Burberry מושפעת מהבטיק.
האם האריגים שימשו לכולם או למעמד מסוים?
"בהתחלה האריגים שימשו בעיקר לעשירים, אך עם הזמן הצבעוניות הפכה מאוד משמעותית וסמלית לאזור. גאנה ושאנטי הן תרבויות מאוד מילוליות ולכן כל צבע או דוגמה של הדפס אומר משהו. אשה שיוצאת מהבית לבושה בהדפס מסוים בעצן מספרת לכולם דרך הבגד שיש לה צרה או שבעלה בוגד בה. באפריקה אין חלוקה קטגורית מובחנת בין דת, חברה, פוליטיקה ואמנות – ולכן הסמלים מאוד טעונים."
יצירה של האמן האפרו-קובני דונטיין, מתוך התערוכה
הסמלים הללו הפכו עד כדי כך מזוהים עם אפריקה וגם עם התנועה לאיחוד אפריקה, עד שהמנהיגים המייצגים אותה הטיפו להתרחק מהבגדים המערביים ולחזור להתעטף באותם בדי בטיק (שהגיעו בכלל מהולנד). מנהיגים בולטים שזכורים מרגעים היסטוריים ובטיק-יים במיוחד הם ד"ר קרומן ונלסון מנדלה. גם התרבות האפריקאית וזו של המערביים המסוקרנים מאפריקה נושאת סממנים שמזכירים את בדי הבטיק ועל כן לצד הבדים בתערוכה תלויות יצירות של דונטיין, אמן אפרו-קובני, וכן של מירית בן-נון, יוצרת ישראלית שהיתה באפריקה רק 4 ימים בחייה אבל הושפעה עמוקות מהתרבות והשפה הוויזואלית.
יצירה של האמנית מירית בן-נון. הושפעה עמוקות מביקור קצר באפריקה.
אך לצד היצירות שתלויות במקום מכובד על הקירות ובדי בטיק שמתוחים כקנבס, יש גם כריות בטיק שהמבקרים בתערוכה מוזמנים לשבת עליהן. כשאני מתפעלת מכך שטולידאנו לא נעלה אותן מאחורי מסגרת ובריח, היא מודה שאת אריג הבטיק היקר והגדול היא תלתה בתחילה מאחורי לוח פרספקס, שאותו הורידה לאחר שהברק הפריע לה. עם זאת, היא אוצרת, הבדים האלה נועדו כדי שישתמשו בהם, ילבשו אותם, יישבו עליהם… ולא יניחו אותם על קתדרה. האמירה שלה מקבלת נופך מסוים מהעובדה שאני בדיוק מכתיפה על גבי את הילקוט שלי שעשוי מבטיק שהגיע מקניה וסופג את טלטלות המחשב הנייד שלי מדי יום ביומו. אפילו לא שמתי לב שהבאתי אותו לפגוש את אחיו האבודים בתערוכה.
אז איפה קונים בדי בטיק ומה עושים איתם בבית? המדריך השלם בפוסט מיוחד. <קליק>
התערוכה גלוקאלי – גם לוקאלי וגם גלובלי
סגירה: ספטמבר 2013
אוצרת: עידית טולידאנו
מקום: שדרות רוטשילד 46, תל אביב יפו. מגדלי ארלוב, קומה 22
ביום שישי הקרוב (ה-2 באוגוסט) בשעה 11:00 בבוקר יתקיים במקום שיח גלריה עם האוצרת
מרתק! תודה חדווה
[…] הזה מקדיש רובשאו לאהבה שלו להדפסים הללו, כולל איקאט, בטיק (אינדונזי, לא אפריקאי) והטכניקה האהובה עליו – הטבעה […]
[…] מבט אחד בלוגו של האתר הזה, שבו אתם קוראים, או באחד מהפוסטים האחרונים, כדי להבין שצבע והדפסים לא מפחידים אותי. ועם […]