• hp-cat-guest
אורחים

טקסטיל וגיאומטריה: ראיון עם שתי מעצבות ישראליות | חדוה | 17 באוקטובר 2013

החיים זה מה שקורה כשהמחשב שלך קורס חמש פעמים ביום. אל דאגה, אחרי שני מחשבים ברצף ששמו לעצמם מטרה למרר את חיי, הובטח לי ליום הולדת מחשב חלומותיי (וזאת תזכורת למי שאמור לדאוג שזה יקרה!) אבל בינתיים פספסתי את הפתיחה של שבוע האופנה בחולון, שרציתי לספר לכם עליה. בעצם, מה שרציתי לספר לכם עליו הוא דווקא הפתיחה של חנות הפופ-אפ בוקס שמחוץ לשבוע האופנה, שבו גם לחובבי עיצוב כמונו יש מה לחפש (אל תגלו לאף אחד, אבל חברה שלי ואני נסענו לחולון אך ורק לכבוד החנות הזו). מירי גינזבורג-אלוני ריכזה בכמה ארגזי משא מעץ לקט מרשים של פריטים של מעצבים מוכשרים – החל מתכשיטים, עבור בתיקים וצעיפים וכלה בחלק הבאמת מעניין: כריות, פמוטים, פוסטרים, מגבות וטקסטיל לבית. המאורע המשמח הזה הזכיר לי שמזמן רציתי לראיין את שתי המעצבות הבאות – אלישבע מנקין ודיקלה לבסקי – שגם מציגות בשבוע האופנה. המשיכו למטה לראיונות ולתמונות, או גללו עד לתחתית הפוסט כדי לראות את הפריטים האהובים עליי מהפופ-אפ בוקס.

חבקים ומפיות בעיצוב ישראלי צילום אפרת לוזנוב

שולחן מעוצב בפריטי hook n' loop| צילום: אפרת לוזנוב

"אני לא כל כך מחוברת למקומות, אבל אני מאוד מחוברת לחפצים"- אלישבע מנקין

פמוטים מתפרקים

פמוטים מודולריים של hook n loop | צילום: אפרת לוזנוב

היי אלישבע, ברוכה הבאה לבלוג! העיצוב שלך הוא מצד אחד מאוד כיפי ונגיש ויפה ומצד שני תואם לעולם העיצוב התעשייתי בכך שהוא מאוד מודולרי. ספרי לי קצת על החיבור הזה כפי שאת רואה אותו, איך הוא מתבטא בתהליך שלך כמעצבת?

אני מרגישה שאני כל הזמן מהלכת על הגבול בין עיצוב תעשייתי לסוג של סטיילינג. חשוב לי להיות מקורית וחדשנית בפריטים שאני מעצבת – אני לא רוצה רק לקשט מוצרים קיימים, אלא לתת להם פרשנות אישית. מצד שני – אני צרכנית של מוצרים שיש בהם יותר סטיילינג, כך שכייף לי נורא לעסוק גם בזה.

ממה את שואבת השראה? מה מרגש אותך כרגע בעולם העיצוב?

אני מוצאת המון השראה באינטרנט, כמובן, ובעיקר באתרים כמו Etsy , מדהים כמה אנשים מקוריים. אבל חשוב לי לא להיתקע במקום הזה של לגלול את העכבר שעות על גבי שעות  – צריך לפעמים גם לכבות את המחשב ולהסתובב בין אנשים. הרבה מהרעיונות שלי נובעים מתוך כורח המציאות הישראלית – מגורים בחללים מאוד קטנים דורשים פריטים וורסטיליים – שאפשר להרכיב ולשנות כדי לקבל מראה אחר בכל פעם, ויכולים להיראות שונה בכל בית, וכמובן –  ושאפשר לאחסן בקלות. כשבאמת מבינים איך אנשים חיים, מבינים יותר גם מה הם צריכים ומה יקל עליהם מחד וישמח אותם מאידך.
אני מאוד מתרגשת משיתופי פעולה בין מעצבים, בעיקר מעצבים צעירים. איכשהו התחושה היא שיש מקום לכולם, וכולם נעזרים אחד בשני. גם בארץ – וגם בעולם.

כמי שגדלה בארץ ובחו"ל וגם פועלת כמעצבת שמוכרת גם בארץ וגם בחו"ל- איך זה משפיע על שפת העיצוב שלך? על הפריטים שאת בוחרת לעצב?

כילדה וגם כנערה עברנו המון דירות. מעולם לא גרנו יותר משנתיים באותו מקום. אני חושבת שבגלל זה אני לא כל כך מחוברת למקומות, אבל אני מאוד מחוברת לחפצים. אמא שלי הצליחה לשמר לנו סביבה מאוד יציבה מהבחינה הזאת, רהיטים וחפצים עברו איתנו ממקום למקום, ולכל הזכרונות שלי יש תפאורה דומה, גם אם גרנו במדינה אחרת. בגלל זה אני מתייחסת לחפצים, ולא לחלל, כאל בית. אני לא חשובת שזה מקרי שאני מעצבת מוצר – יש למוצרים משמעות מיוחדת בעיני.
אני לא יודעת אם יש למוצרים שלי אסטתיקה מקומית דווקא (אם יש בכלל דבר כזה), אבל אפשר לראות בהם הרבה ישראליות מבחינת הפרקטיות, והגישה הישירה. אני גם מתייחסת הרבה לסביבת אירוח – שזה בעיני מאוד ישראלי.

קופסאות אחסון מתקפלות וחוסכות מקום

קופסאות אחסון מתקפלות וחוסכות מקום | צילום: אפרת לוזנוב

תכניות לעתיד?

להרחיב את קו המוצרים, ולהמשיך להתרחב מעבר לים.

איזה פריט של מעצב אחר שמשתתף בפופ אפ היית רוצה לעצמך?

צעיף של דיקלה לבסקי.

פינה בבית של אלישבע עם פרויקט DIY מהבלוג | צילום: אלישבע מנקין

פינה בבית של אלישבע עם פרויקט DIY מהבלוג | צילום: אלישבע מנקין

אלישבע מנקין היא בוגרת בצלאל (2007). את הפריטים שהיא מעצבת היא מוכרת בארץ ובעולם דרך האתר שלה וגם דרך חנות האטסי שלה. לאלישבע יש גם בלוג נהדר בעברית ובאנגלית והיא אף משתתפת בפרויקט הבלוגריות שיזמתי עבור ביתילדים.קום. אפשר לעשות לה לייק כאן.

הי, אל תלכו, הראיון עם דיקלה לבסקי מייד אחרי התמונה!

"בתור מעצבת הדפסים, מה שמענין אותי מלכתחילה הוא עיצוב הטקסטיל עצמו. צבע, מקצב, קומפוזיציה – אלו האותיות שבונות את השפה של כל טקסטיל" – דיקלה לבסקי

בד ירוק עיצוב טקסטיל ישראלי

בד בהדפס מקורי של דיקלה לבסקי| צילום: שחר פליישמן

היי, דיקלה! ההשראה שלך ממוטיבים אתניים ומסורתיים מאוד ניכרת; מה הביא אותך לעסוק בכך? האם זה היה הכיוון שלך מההתחלה או שזה משהו שנוצר בהמשך – ספרי לי על זה בבקשה 

אני אכן שואבת השראה רבה ממוטיבים אתניים ומסורתיים. המגמה הזו החלה אצלי עם פרוייקט הגמר בשנקר שעסק בתרבות ובאור המקומיים. תמיד הרגשתי שאנחנו יושבים על צומת תרבויות מרתקת! האזור הגיאוגרפי שלנו רווי בהיסטוריה ותרבות, ובנוסף, אנשים הגיעו לארץ הזו מהמון מקומות שונים מה שיוצר ערבוב תרבותי נהדר.

צעיף בהדפס שחור לבן | צילום: דיקלה לבסקי

צעיף בהדפס שחור לבן | צילום: דיקלה לבסקי

האם מה שמעניין אותך בעיקר הוא העיצוב של הטקסטיל עצמו (=הבד, ההדפס…) או שגם המוצר (צעיף, כרית וכן הלאה) הם חלק מתהליך היצירה עבורך? האם היית רוצה לעסוק עוד בתחום המוצרים לבית או שאת מעדיפה אופנה? האם מכירת הבדים היא מכוונת והיית רוצה להמשיך למכור בדים בעיצובך לאנשים (יוצרים, מעצבים או אנשים מן השורה) או שאלה פשוט עודפי בדים או משהו כזה?

בתור מעצבת הדפסים, מה שמענין אותי מלכתחילה הוא עיצוב הטקסטיל עצמו. צבע, מקצב, קומפוזיציה – אלו האותיות שבונות את השפה של כל טקסטיל. את דרכי המקצועית התחלתי עם נטייה מאוד גדולה לעולם הטקסטיל לבית. השתתפתי בתערוכות הקשורות לנושא, שם הצגתי עיצובי טקסטיל שנקנו על ידי חברות בינלאומיות שפיתחו אותם למוצרי טקסטיל על פי צרכיהן. (דוגמת איקאה העולמית ו-  Carreblanc הצרפתית). לאחר לידת בני, החלטתי להתחיל לייצר ולשווק את עיצוביי בעצמי. היה לי חלום לייצר ולשווק ליין של טקסטילים מודפסים מקוריים, שישמשו יוצרים, מעצבי פנים ואנשים מן השורה. אך במהרה גיליתי את תקרת הזכוכית של תעשיית הטקסטיל בארץ ואת המחסור בתעשייה ותעשייה זעירה. דבר נוסף שגיליתי הוא שבכדי להיות מעצב בארץ אתה חייב מוצר. כך הגעתי לייצר כריות מודפסות ובהמשך קולקציית צעיפים – Art to wear.

כריות צבעוניות של דיקלה לבסקי | צילום: מיכאל טופיול

כריות צבעוניות של דיקלה לבסקי | צילום: מיכאל טופיול

העובדה שאת עובדת בסטודיו עם מעצבות טקסטיל נוספות (מיקה בר, שירה שובל, מוריאל ד'זאלדטי, ילנה לושצ'ילין ועדי עפרי) מסקרנת אותי מאוד! תוכלי לספר קצת על העבודה המשותפת?

אני עובדת כשלוש וחצי שנים בסטודיו משותף, אותו הקמתי עם חברות שכולן מעצבות טקסטיל בוגרות שנקר. אנו נקראות "Atelier 410" . העבודה בסטודיו המשותף מפרה אותי מאוד. על אף שלכל אחת יש עסק עצמאי, אנו רואות אחת בשניה שותפות לדרך והצלחנו ליצור לעצמנו סביבה יצירתית, מהנה ותומכת. בסטודיו הקמנו לנו סדנת דפוס משי, הבאנו מכונת סריגה, נול, צבעים חוטים וכ"ו – כל מה שדרוש על מנת לשמח מעצבות טקסטיל!

אשמח אם תספרי קצת על תכניותייך לעתיד

בעתיד הייתי רוצה להמשיך ולבסס את עצמי כמעצבת בעלת כתב יד ייחודי, לשתף פעולה עם חברות מסחריות ומעצבים מתחומים שונים (יש שיתוף פעולה כזה שנרקם בימים אלו והוא ממש מרגש!). החלום הגדול שלי הוא לבסס בית אופנה – טקסטיל שנשען על ההדפסים שלי ומייצר בדים מודפסים, אופנה וטקסטיל לבית – כולם ברוח ובשפה שלי – דוגמת "מרימקו" הסקנדינבית או "מיסוני" האיטלקית.

טקסטיל בהדפס מקורי של דיקלה לבסקי | צילום מיכאל טופיול

טקסטיל בהדפס מקורי של דיקלה לבסקי | צילום מיכאל טופיול

איזה פריט של מעצב אחר שמשתתף בפופ אפ היית רוצה לעצמך?

אני חומדת לעצמי הרבה מהמוצרים שיוצגו בפופ אפ השנה. בתחום הטקסטיל לבית אני חומדת את הכריות הצבעוניות של שיר וולף ואת כריות הכלב של שירלי רוב. בתחום אביזרי האופנה – שמתי עין על השרשראות המדהימות של לי שיין ועל השרשראות מלאות ההשראה של מירי גינצבורג אלוני.

דיקלה לבסקי היא בוגרת שנקר (2009), מעצבת בדים, כריות, צעיפים וטקסטיל בכלל. את הפריטים של דיקלה (כולל הכריות, שלא משתתפות בפופ-אפ) אפשר להשיג בסטודיו, בחנות האטסי שלה ובחנויות נוספות.

הייתי יכולה להמשיך לראיין את אלישבע ואת דיקלה שעות, אבל עכשיו הגיע הזמן לבחור את המוצרים האהובים עליי בפופ-אפ בוקס. אני חייבת לציין שלא כללתי כאן את התיקים והשרשראות היפהפיות – בשבילן תצטרכו להגיע לשם. עוד דבר: חברה שלי ואני קצת הופתענו שהפופ-אפ ממוקם באוויר הפתוח מחוץ למוזיאון העיצוב ולמדיטק. לא מדובר בחלל ענק ואפשר לראות הכל תוך כמה דקות. זה דווקא נחמד במזג האוויר הנוכחי, אבל אני פשוט מכינה אתכם מראש.

פופ-אפ שופינג:

פופים כריות רצפה

כריות רצפה knot n knot של נטע טסלר

כריות רצפה של נטע טסלר שעשויות בטכניקה מיוחדת שפיתחה לפרויקט הגמר שלה בשמקר בהשראת עולם הימאות והאהבה לטקסטיל. מחירים: 280-350 לכריות הקטנות, כריות הריצפה הגדולות 650-950 ש"ח.

כריות צבעוניות של וולף טקסטיל

כריות צבעוניות של וולף טקסטיל

כריות וטקסטיל צבעוני לבית של שיר וולף מוולף טקסטיל בהשראת פרחים, אופנה ותשוקה לצבע ומלחמה בחדרים משעממים. מחיר: 99-299 ש"ח. להשיג גם באטסי. דף פייסבוק.

מובייל של מורן אלחלל | צילום דוד ריזנברג

מובייל של מורן אלחלל | צילום דוד ריזנברג

המוביילים של מורן אלחלל אינם לראותם בלבד, הילדים יכולים לגעת ואף לשלב את האוריגמיים בעולם המשחקים והדימיון שלהם, כשהם גדלים, ניתן לתלות את יצירותיהם בעזרת האטבים שבמובייל, כך שהמובייל מלווה את הילד משלב הינקות עד לבגרות. מחיר: 30-240. חנות אטסי. פייסבוק.

מגבות KAV | צילום: רון גלזל

מגבות KAV | צילום: רון גלזל

פלורי ודיקלה מ-KAV מעצבות פרטי לבוש, טקסטיל ואקססוריז לבית. מנסות ליצור סביבת עיצוב זהה בין הגוף לחלל. מחיר: 70-600. פייסבוק.

 

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים