2011-12: ראג'י רדהקרישנאן | | 11 באוקטובר 2011
אחד הדברים שמשמחים אותי בסדרת הפוסטים 2011-12 הוא ההזדמנות לדבר על טרנדים ועל הכיוון שאליו הולך עולם העיצוב עם אנשים שחלקם יוצרים את הטרנדים הללו, חלקם משתמשים בהם וכולם מושפעים מהם. אני הראשונה שתתן נאום חוצב על עיצוב נצחי ובלתי תלוי בטרנדים (ראו הפוסט הזה), אבל בעיניי, מעבר לעובדה שהם משרתים היטב את גלגלי חברות הריהוט והבית הגדולות, טרנדים בעיצוב הבית מרמזים גם על טעמו המתפתח של הצרכן (או הלקוח, או האדם) ברגע נתון זה, על היחס שלו לסביבתו הקרובה ולבית ולמה הוא משמש אותו ומהווים בבואה להרבה ממה שקורה סביבנו. אבל מספיק עם ההגיגים, נכון? בוא נראה מה יש לאורחת הבאה שלנו לומר בנושא:
Tastemaker. ראג'י רדהקרישנאן
ראג'י רדהקרישנאן היא אחת מיוצרי הטרנדים שעליהם דיברתי בפסקה הקודמת. את השם של ראג'י הכרתי – או יותר נכון, זיהיתי – עוד לפני שיצא לנו להכיר וירטואלית. המעצבת המוכשרת הזו מתחזקת שני משרדים, בניו יורק ובוושינגטון, מפעילה חנות מצליחה למציאות הווינטאג' הנדירות שלה באתר העתיקות והווינטאג' 1stdibs, וכבר התבקשה מספר פעמים לקיים מכירות עם פריטים שאצרה באתר מכירות הפלאש One Kings Lane, בתור Tastemaker- אושיה קובעת טעם קהל (ובערך המילה שהכי קשה לתרגם לשפה העברית…). עבודותיה של רדהקרישנאן פורסמו בערך בכל מגזין עיצוב אמריקאי ראוי לשמו, כולל אל דקור, מטרופוליטן הום והוושינגטון פוסט. לכן, כשיצא לנו להיפגש וירטואלית באפיקים שונים של המדיה החברתית, הופתעתי מהחברותיות של ראג'י וחוסר היומרנות שלה, ורק חיכיתי להזדמנות להחכים מנסיונה. גם אתם מוזמנים:
עבודות של רדהקרישנאן. צילום: ראג'י רדהקרישנאן
Rooms and Words: מה דעתך על טרנדים בעיצוב? האם את חושבת שהם נחוצים או מיותרים?
Raji Radhakrishnan: חשוב לדעת על הטרנדים החדשים, אפילו רק כדי להישאר מעודכנים. אין שום צורך לפעול לפיהם. אבל זה מידע שחשוב שיהיה ברשותנו, ולו כדי להתעלם מהטרנדים! אבל למען האמת, אם הטרנד החדש מדבר אלייך ואת אוהבת אותו, אין שום סיבה שלא תאמצי אותו ותשתמשי בו גם שנים אחרי שהוא כבר לא יהיה טרנדי…
RW: איזה טרנד יישאר מזוהה עם 2011? כזה שכשייתקלו בו בעוד כמה שנים יגידו "זה כל כך 2011"?
RR: בדרך כלל קשה לשים את האצבע על טרנדים ולשייך אותם לשנה מסויימת מכיוון שהם זולגים ומתמתחים על פני כמה שנים, אבל בשביל הכיף אני אומר ש-2011 זו השנה שבה נמאס לנו רשמית מעיצוב בסגנון Mid-century Modern (אמצע המאה ה-20) "טהור" בתוספת המון המון פריטים קיטשיים!
RW: איזה טרנד נוכחי את אוהבת, האם תמשיכי להשתמש בו גם לאחר שההייפ ישכך?
RR: איסוף רהיטים יחידים במינם ממהדורות מוגבלות. כמובן שכשעושים זאת חשוב לוודא שאוהבים את הפריט!
RW: ומאיזה טרנד כבר ממש נמאס לך?
RR: בדי סוזאני! ראיתי אותם כבר בכל כך הרבה מקומות- כשמשתמשים בהם היטב הם נפלאים, אבל לפעמים משתמשים בהם כל כך גרוע שכל הטעם יוצא מצורת האריגה העתיקה והמדהימה הזו.
RW: יש לך תקוות ותחזיות בתחום העיצוב לשנת 2012?
RR: טוב, לכולם ידוע כמה שהמצב הכלכלי ערער את התחום שלנו מהיסוד. הטוב שיצא מזה הוא ששירות הלקוחות השתפר פלאים וגם הקניינות של החנויות הרבה יותר מהודקת. אני מקווה שהמשבר הזה יסנן בין הטוב, הטוב יותר והמצוין ויוביל לשוק שיש בו ערך אמיתי הן עבור הלקוחות והן עבור המעצבים. כשיש כל כך הרבה חברות מסחריות וחנויות חדשות שמציעות עיצוב טוב, מעצבים מוכרחים לבחון מחדש את ליבת העסק שלהם ואת הכישורים שלהם ולהציב את עצמם באור הכי חיובי שאפשר ולפנות רק ללקוחות שיעריכו את מה שיש להם להציע. גישה לפריטים שנמכרים "למעצבים בלבד" [בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, מרבית הבדים, הטפטים וכן רהיטים רבים נמכרים אך ורק למעצבים ולא ישירות לקהל הרחב. ח"ק] היא בשום פנים ואופן לא קריטריון מספק כדי להפוך למעצב. אני מקווה שיותר ויותר אנשים יבינו זאת, ויתחילו להציג כישרון אמיתי.
הראיון הזה בהחלט הותיר אותי עם הרבה חומר למחשבה. מה דעתכם? מסכימים עם ראג'י?
אני מסכימה כי טרנדיות חייבת לבוא במינונים והעיצוב העיקרי חייב לאפיין את האנשים החיים בתוכו. חפצים שאנו רוכשים מאהבה מעידים רבות עלינו וללא ספק לשמור רהיט בעל ערך רגשי מסבתא או מטיול שעשינו מחבר אותנו יותר מאשר עוד פריט שנקנה רק כי הוא אופנתי.יופי של פוסט אהבתי!!!
תודה רבה, תפארת! מינונים זה בהחלט חשוב.
[…] אותם על החוויה שלהם בארץ, על עבודתם ועל הציפיות שלהם לקראת 2012 בתחום העיצוב. (את הראיון תוכלו לקרוא בגליון דצמבר של […]