שיחה עם המעצבת אביגיל אהרן | | 13 ביוני 2013
אי שם בשנת 2009 עלו המכירות של צבע אפור בגוון down pipe (שם לירי ממש, שמשמעותו היא "מרזב") מבית חברת הצבע הבריטית Farrow & Ball באופן תלול ומפתיע. הסיבה? בית בעיצובה של אביגיל אהרן שהתפרסם במגזין Living etc וגרם לעולם העיצוב – וגם לאנשים שנתקלו בו במקרה בתור לרופא השיניים ולא ידעו מה מחכה להם – להתאהבות קולקטיבית בחדרים בעלי קירות כהים בגוון אפור מאט עם זריקת אדרנלין בצורת רהיט בצבע בוהק במרכז והרבה, הרבה מאוד אביזרים שנעים בין הווינטאג' לקריפי ולחמוד על גבול הפלילי. והמכירות של Farrow & Ball? אהרן לא קיבלה עליהן גרוש. לא שזה מזיז לה.
"הייתי אומרת שהסגנון שלי הוא קליידוסקופי ומתייחס לכל מיני סגנונות בהיסטוריה של העיצוב; הוא גם נוצץ בזכות עצמו וקצת חצוף"
בשביל מעצבת שהכישרון שלה התפוצץ בבת אחת על גבי חלק מהעיתונים המפורסמים בעולם – ולא רק עיתוני עיצוב – ושצלמים ידועים עמדו בתור כדי לתעד את עבודותיה, אבִּיגיל אַהֵרְן ("אבּי" כפי שהיא מבקשת שאקרא לה) צנועה וחברותית באופן יוצא דופן ("אני מקווה שהתשובות שלי לא משעממות," היא דואגת באמצע ההתכתבות שלנו.) כשאני שואלת אותה על הצבע שהיא הפכה לטרנד ששורד כבר ארבע שנים או על הטפט (בתמונה למעלה) שהופיע בכתבה על הבית שהיא עיצבה לאחותה בניו יורק טיימס וחולל מהפכה של ממש בקריירה של מעצבת הטפטים דבורה באונס, והאם מפריע לה שרבים כל כך "שואבים ממנה השראה" באופן כמעט בוטה, אפשר כמעט לשמוע את הצחוק שלה דרך תיבת האימייל:
-הפופולריות של קירות כהים וכל הסגנון האקלקטי הזה, זה דבר טוב. אם כמה שיותר אנשים יערקו לצד האפל של החיים (או לפחות העיצוב), אני ארגיש שעשיתי את שלי. ברצינות, זה יכול לשנות לכם את החיים. ברגע שתצבעו נישה או פינה בבית בצבע כהה, לא תוכלו להפסיק. ועם כל ההתלהבות, זה עדיין סגנון עיצוב מאוד נישתי. אני רואה כל כך הרבה חללים מעוצבים בבז' משמים ותפל שמתערבבים זה עם זה מרוב חוסר ייחוד. יש לנו עוד דרך ארוכה לפני שההמונים יתגייסו לדרך המחשבה שלי!
"כשהייתי בת שש, הכרחתי את אחותי לוותר על דמי הכיס שלה כדי שנוכל להיפטר מהשטיח בחדר שלנו ולהחליף אותו ברצפת עץ. היא היתה בת ארבע. קצת מטורף, הא?"
הצניעות של אהרן לא תפתיע את מי שקרא (ובעיקר קראה) את ספרה הראשון, The Girl's Guide To Decorating, שיצא בעקבות ההצלחה הראשונית שלה, ב-2008. הסגנון שלך משדר כל כך הרבה גלאם, והוא כמעט מנוגד לשאבי שיק, ועם זאת הספר הראשון שלך הוא בעצם מדריך "עשי זאת בעצמך". אפשר לסכם שאת נהנית לשלב בין פריטים יקרים וזולים?
-אני אובססיבית לשילובים כאלה. חדר שכולו פריטים יקרים ו"חשובים" הוא פשוט משעמם. כשנכנסים לחדר כזה מרגישים שאין בו אוויר, שהוא רשמי מדי ובאופן כללי, זה פשוט לא חדר שכיף להעיף את הנעליים הצידה ברגע שנכנסים אליו ולהימרח על הספה. כשמוסיפים כמה פריטים זולים זה אוטומטית מכניס לחדר איזשהו מתח ועניין. אגב, באותה מידה, חדר שכולו פריטים זולים או חסרי ערך משדר תחושה בלויה ולא מהוקצעת. הסוד הוא בשילובים.
מדריך העיצוב שלה לבחורות עירוניות עם חוש סטייל מפותח ודמי שכירות גבוהים מדי (וללא רתיעה מאקדחי דבק חם וספריי צבע) רחוק מלהיות המילה האחרונה שלה בתחום המו"לות. במארס האחרון יצא ספרה החדש, Decorating with Style, בהוצאת קוודריל (וכן, הוא בהחלט בראש הוויש-ליסט שלי באמזון).
אז אלו הבדלים אנחנו יכולים לצפות לראות בין שני הספרים שלך?
Decorating with Style מאוד שונה מהספר הראשון שלי. השתדלתי להתמקד בו הרבה יותר בפריטים המשלימים ובכל מיני טריקים שהופכים חדר ממשעמם למיוחד ברגע אחד, וגם פרויקטים מהירים ומגניבים כמו הדבקת טפט מיוחד על החלק השטוח של המדרגות, צביעת קירות באפקט שגורם להם להיראות מצופים בעץ או מרופדים [אהרן מתכוונת כאן לסגנון ה-panelling שמוכר לנו בעיקר מספריות וחדרי עבודה בסרטים קלאסיים או היסטוריים. ח"ק] וכל מיני דברים כאלה שגם יעזרו לכם לגלות את הסגנון האישי שלכם ומה שאתם אוהבים. אמנות העיצוב בשכבות, עיצוב חכם בתקציב מציאותי, עיצוב עם אטיטיוד ואיך למצות את מלוא הפוטנציאל מהרהיטים שכבר יש לכם ולערוך השלמות ברשימת החנויות הסודיות האהובות עליי. אני יכולה להמשיך ולפרט עד מחר, אבל אני לא רוצה לשעמם אף אחד…
"הטיפ החשוב ביותר שלי לחובבי עיצוב הוא להיות בטוחים בבחירות שלהם. חוסר ביטחון הוא הדבר היחיד שימנע מכם להתקדם. אל תתנו לטעויות לייאש אתכם"
בשנה האחרונה, אביגיל החלה להעביר סדנאות וקורסים שמיועדים הן לאנשים שפשוט מעוניינים לעצב לעצמם את הבית והן לאנשי מקצוע או לכאלה שרוצים להיכנס לתחום. הקורסים נערכים אונליין, ומדי פעם גם במפגשים אישיים ומזורזים בלונדון או באוסטרליה. עניין אותי לדעת מה המעצבת, שמחזיקה בלוג עיצוב אישי שבו היא מחלקת טיפים ועצות בהנאה גדולה, חושבת על בלוגרים וחובבי עיצוב אחרים שרוצים להיכנס לתחום – מגמה שיש אנשי מקצוע שמעקמים מולה את האף.
-אני חושבת שללמוד ולהוציא תואר ותעודה זה מאוד חשוב בתחום כמו עיצוב פנים. אני נכנסת לתחום העיצוב דרך הדלת האחורית, ונכון שזה נשמע נוצץ ומגניב אבל זה מבעית לקבל ג'וב שאין לך מושג קלוש איך לבצע. לימודים והשכלה בתחום נותנים לך את הביטחון והחופש לגלות את הקול והסגנון האישי שלך. הטיפ החשוב ביותר שלי לחובבי עיצוב הוא: תהיו בטוחים בבחירות שלכם. חוסר ביטחון הוא הדבר היחיד שימנע מכם להתקדם. אתם תטעו, אבל אל תתנו לזה לייאש אתכם. תבחנו את הגבולות, תחשבו מחוץ לקופסה ובסוף אין לי ספק שתיצרו חדרים מלאי קסם.
בשלב הזה אני מסתקרנת לדעת מה השלבים הבאים בתכנית החומש של המעצבת, שאת החנות שלה בלונדון לא הספקתי לפקוד בביקור בזק בינואר, לצערי הרב.
-2013 היא שנה מאוד מרגשת בשבילי. אני בשלבי פיתוח ועיצוב של קו מוצרים שיכלול טפטים, תאורה, ריצוף ואביזרים נוספים מעבר למה שיש כבר בחנות. אנחנו מרחיבים את הקורסים והסדנאות ונקיים יותר סדנאות אוף-ליין באוסטרליה ובניו יורק, ואנחנו בוחנים את האפשרות להגיע למקומות נוספים בעולם. אני משיקה מגזין קטן ומתוק שיסיר את המסתורין מעולם העיצוב, ואני גם מפתחת קו מסחרי עם חברה גדולה, אבל על זה לצערי אני עדיין לא יכולה לדבר בהרחבה.
בימים האחרונים השיקה אביגיל גם את האתר והבלוג שלה בעיצוב מחודש עם פורום פתוח לשאלות ולדיונים. ואם כל זה השאיר לכם טעם של עוד, הנה הסרטון שצילם טוד סלבי (בשיתוף פעולה מסחרי עם מרצדס) על המפגש שהניב את הפוסט הזה בבלוג שלו:
פוסט מעולה! הכנסתי לרשימת הדברים לראות בביקור הקרוב בלונדון!
תודה, שני! שימי לב למנורות השולחן המטורללות שלה – אני מתה עליהן.
אחלה פוסט!
הכנסתי לרשימת החנויות לבדיקה בביקור הקרוב בלונדון
פוסט נפלא.
[…] שגווינת' פאלטרו עוקבת אחרי Rooms and Words כי רגע אחרי שעלה הפוסט האחרון, היא פרסמה כתבונת "עשה-זאת-בעצמך" מבית […]
[…] בצבע לוח בעיניי הוא הצבע השחור הדרמטי שמתקבל (חובבת קירות כהים אנוכי) וגם העובדה שמדובר רק בצביעה פשוטה של קיר – לא […]